כמה פעמים אנחנו מתרצים ,הכול בגללו, הכל בגללה, הוא אשם. אני בעבודה הזאת כי אין לי ברירה אני חייב להביא כסף הביתה, או אני לא יוצאת עם חברות אני לא נרשמת ללימודים כי הוא לא בבית אף פעם.
כמה קל ליפול למקום הזה,לא יוזמים לא מתקדמים רק מאשימים. מה שאנחנו צריכים זה רצון אמיתי לא לוותר להתמודד לטפס על ההר ובדרך לגלות דברים נפלאים.
הניסיון שלנו הוא להשתלט על מה שקורה בחוץ. תורת הקבלה מלמדת אותנו שהמציאות היא שיקוף של מה שקורה בתוכי בפנימיות שלי. אם אני שופטת משהו זה מעיד עלי, זה מצוי בתוכי, יש לי זיכרון, חוויה, רישומון, אחרת לא הייתי רואה אותו.
